הערכה, לא תאמינו מה אפשר להרוויח ממנה.

עצרתי בתחנת דלק השעה היתה מאוחרת,
הייתי עייף והייתי חייב לקנות איזה שוקולד שיעיר אותי
ירד גשם והיה קר, קניתי קליק ב 9 ₪
המוכר כמובן הסתכל עלי, מתפלא איך לא ניצלתי את המבצע?
"תיקח עוד אחד ב 13 ₪ יותר שווה!"
אמרתי לו "המבצעים האלה גורמים לי לאכול יותר"
חייכתי אמרתי תודה ויצאתי.
נכנסתי מהר לאוטו, פתאום דפיקה על החלון, בחורה צעירה.
הרגיש לי מוזר….
מה היא עושה פה בשעה כזו? לבד?
פתחתי את החלון והיא סיפרה שלי שהיא נתקעה בלי אוטובוס
כי באתר אמרו שיש אוטובוס בשעה מאוחרת ובפועל הוא לא הגיע.
שאלה אותי אם אני נוסע לכיוון דרום, אמרתי לה שכן, היה גשום,
לא היה אף אחד שם, לא היה לי לב להשאיר אותה, אמרתי לה שתיכנס.
היא סיפרה לי שהיא גרה בהוסטל של נוער בסיכון,
שהיא היחידה שמאפשרים לה לצאת והיחידה שנותנים לה טלפון,
והיא הלכה לבקר מדריכה שלה שבדיוק ילדה.
סיפרתי לה שאחותי היתה מדריכה ורציתי לדעת איך היא הגיעה לשם?
היא התחילה לספר, כאילו אנחנו מכירים כבר שנים,
סיפורים שלי בטוח לא היה נעים לספר או לחוות, אך בשבילה אלו החיים.
בכמה כותרות שקשה לי להרחיב,
היא סיפרה בפתיחות שההורים שלה תמיד היו מכורים לסמים
וזה מה שהיא חוותה מגיל אפס,
שהיא התחיל לעשן בגיל 6 ואלכוהול היה חלק מהשגרה,
היתה מסתובבת ברחובות ת"א עם ילדים כמותה ומחפשת את עצמה.
סיפרה שהסבתא שלה שגידלה אותה היתה בעצמה היתה מכורה.
היה לי קשה לשמוע את הסיפור וכל הזמן עלו בי שאלות:
אולי היא סתם אומרת לי את זה?
זה לא נשמע הגיוני?
אולי היא מגזימה?