היום אני מרגיש שלא התקדמתי לשום מקום.
זה אחד מהימים האלה שנראים כאילו עמדתי במקום.
פשוט הרגשה של "כלום לא הלך לי":
אז אני מנסה להיזכר בכל היום שעבר לי:
האימון שעשיתי כשקמתי
הנשימות שלקחתי בבוקר,
המחמאות שנתתי לאישתי,
הסובלנות שהשקעתי בלקוח,
התכנון שהשקעתי בעבודה,
והתודה שאמרתי על כל מה שיש לי.
פתאום היום נראה לי יותר מלא, יותר חיובי.
קל להתאכזב כשלא רואים תוצאה
וקשה להיזכר בפרטים קטנים של השקעה.
"אל תשפטו את היום לפי היבול שקצרתם, אלא ע"פ הזרעים שזרעתם".
