היום אני כותב לאלו שרוצים לעשות משהו כבר המון זמן,
ועדיין לא התחילו או לא מוצאים את הדרך.
באחת ההדרכות שלי כשדיברנו על מטרות,
פגשתי צעירה שאמרה לי:
"כתבתי את המטרות שלי,
חזרתי עליהם יום יום, ניסיתי, לא ויתרתי, אפילו שנכשלתי.
ניסיתי שוב ושוב ולא הצלחתי, אז מה זה עוזר?
זה לא עוזר, זה סתם, הכל שטויות"
הרבה פעמים אומרים לנו שבשביל להתחיל משהו,
"קודם צריכה להיות לך מטרה"
ועדיין, זה נורא קשה.
לרובנו קשה להתחיל או למצוא את הדרך אליה.
היא הייתה ממש מאוכזבת ובצדק, היא לא ראתה תמורה להשקעה.
וזה באמת לא קל, כי לא הכל עובד לפי הכללים.
איך אתחיל לעשות פעילות גופנית כשאני שומע על אדם צעיר
שהתאמן כל חייו ונפטר בגיל צעיר.
ואיך אפסיק לעשן כשראיתי בטלוויזיה אישה מבוגרת בת 103
שעישנה כל חייה ומרגישה מצוין.
ישנם הרבה סיפורים מסביב שמשכנעים אותנו לוותר,
שמורידים לנו את הכוח.
אז איך אפשר לקבל את הכוח להגיע למטרות שלנו?
איך נתגבר על כל המכשולים והקשיים שניכרים בדרכינו?
אחת הסיבות העיקריות שאנחנו לא מצליחים להתמיד היא:
"שאנחנו לא לוקחים את הדברים ברצינות הראויה".
החיים יודעים להציב לנו עובדות ברצינות הראויה:
כמה הורים לא ידעו איך יסתדרו עם 3 ילדים עד לרגע שנולד השלישי?
כמה אנשים לא רצו לעשות ספורט או לאכול בריא עד שקיבלו אירוע לב?
כמה אנשים חשבו שהם לא יסתדרו בלי העבודה שלהם עד שפיטרו אותם?
ברגע שהחיים מציבים לנו עובדות, אנחנו מסתגלים ומסתדרים,
גם לנו יש אפשרות להציב לעצמנו עובדות שיקדמו אותנו לאן שאנחנו רוצים להגיע.
לקחת דברים ברצינות זה להציב עובדות לעצמנו לפני שהעולם מציב אותם לנו.
"ההבדל במי מי שאתם לבין מי שאתם רוצים להיות הוא מה שאתם עושים"
כמה אנשים הרגישו שחבל שהם לא עשו את מה שהם רצו והגיעו לגיל 67?
האם אתם רוצים להיות שם?
מה הייתם רוצים לעשות?
מה הצעד שאתם מוכנים לעשות בשביל זה?
