"אמא שלי היתה בחודש מתקדם כשהיא רקדה ופתאום התחילו הצירים"
אמר פרר
"אני חושב שהתחלתי לשיר באותו יום בבטן שלה.."
לאיברהים פרר לא היו חיים פשוטים
נולד בתוך מועדון ריקודים בסנטיאגו קובה, אימו נפטרה כשהיה בגיל 12 והוא נשאר יתום
התשוקה לשיר בערה בו עוד מגיל צעיר,
מגיל 13 שר למחייתו ולא ויתר על החלום שלו
ישנם תשוקות שתמיד רצה להגשים ושמר בליבו כמו אהבת הבולרו (מוזיקה קובנית נוגעת ברומטיקה ואהבה)
אך מכורח הנסיבות,
השקיע את כישרונו בלהקות שונות בקובה בהן ביצע בעיקר סון (מוזיקה קובנית קצבית ממריצה את הנשמה)
בשנת 1996בגיל 67, כנגד כל הסיכויים ההשקעה שלו בשירה סוף סוף השתלמה
ההזדמנות נפתחה לחלום שהיה לו
והוא הרגיש שהוא מתקרב לתשוקה שלו, אהבת הבולרו.
בעקבות ההזדמנות שנוצרה איברהים פרר התחיל את המסע
שהוביל לפריצה שלו לתודעה הציבורית
למרות גילו, הצליח לזכות בשלושה פרסי גראמי:
- פרס הגראמי הלטיני לאמן החדש הטוב ביותר בשנת 2000 כשהיה בגיל 71
- פרס גראמי הלטיני למוזיקה טרופית מסורתית בשנת 2003 כשהיה בגיל 74
- פרס גראמי לאלבום טרופי לטיני בשנת 2004 כשהיה בגיל 75
סיפורו של איברהים פרר, גרם לי להתרגש. קיבלתי השראה.
וחשבתי לעצמי… "איזה מזל היה לו"
רגע, מה זה בכלל מזל?
שמעתי ש"מזל" הוא בעצם "המפגש בין מוכנות להזדמנות"
ניסיתי להבין לעומק את המשפט
עד אותו רגע, תמיד חשבתי שמזל פשוט קורה לאנשים
אבל פתאום שמעתי הגדרה שנותנת לי אפשרות "ליצור" מזל?!
אולי לא הבנתי עד הסוף מה זה מזל?
נזכרתי שבאחד הטיולים כשהייתי באיטליה, פגשתי חבר שלא ראיתי שנים. בארץ לא הצלחנו להיפגש ודווקא שם נפגשנו, האם זה היה מזל?
ואולי מזל זה מה שקורה לאנשים שזוכים בלוטו?
אז התחלתי לשאול את עצמי מתי אני משתמש במילה "מזל" והאם אני עושה בה שימוש נכון?
שמתי לב שכאשר אני נתקל במקרה מלהיב או כאשר אנשים קיבלו הזדמנויות שיכולות לשנות את חייהם אז אני משתמש במילה מזל
אבל אני לא באמת בודק מה קרה לאחר מכן
האם במבחן הזמן, היה זה מזל?
ואני לא בודק מה קרה לפני כן
האם נעשו פעולות שגרמו ל"מזל" הזה לקרות
האם מזל נבחן לאורך זמן?
כלומר אם זכיתי בלוטו ולאחר 5 שנים, כתוצאה מחוסר יכולת שלי לשלוט בסכום כספי עצום מתוך חוסר ידע או חוסר ניסיון
גרמתי לעצמי להיכנס לחובות כבדים שלא היו לי לפני הזכייה
האם גם אז יגידו שהיה לי מזל?
כולנו מקבלים הזדמנויות בחיים, לא כולנו מזהים אותן, אך בכדי שיצא מהן משהו
חסר עוד מרכיב מהצד שלנו, "האם אנחנו מספיק מוכנים להזדמנות?"
אם ניקח למשל את הדוגמה שציינתי, כבר הוכיחו שהסיכויים לפשוט רגל אחרי זכייה בלוטו גבוהים פי שניים ממי שלא זכה
הדוגמה הזו גרמה לי להבין שאני מגדיר מזל בצורה די שטחית כלומר כאשר נתקלתי בהזדמנות שנראתה לי חיובית
ציינתי אותה כמזל, אבל מימד הזמן היה חסר שם
אנחנו לא באמת יודעים אם ההזדמנות הניבה תוצאות חיוביות לאורך זמן
הזדמנויות שמחפשות אותנו
בסיפורו של איברהים פרר , כל חייו הקדיש לשירה
ובמשך שנים בנה מתוך תשוקה את היכולות והמוניטין שלו
בשנת 1996, במטרה להקליט אלבום עם להקת קובנים ותיקה,
ריי קודר, שהיה מפיק מוזיקלי מפורסם, עבד אז על פרויקט בקובה
אחד ממכריו של קודר המליץ לו להיפגש עם איברהים
שהיה מוכר בקובה כאחד מזמרי הבולרו הגדולים
אך אל תטעו, למרות המוניטין שרכש איברהים פרר, בזמנו עדיין עבד כמצחצח נעליים בין עבודות
ריי שחיפש זמרים ללהקה שהקים לא רצה לוותר על ההזדמנות,
החליט לפגוש אותו עם פרר,
לאחר ששמע את קולו,
הבין שפגש כישרון שלא יכל להתעלם ממנו, והציע לו להצטרף ללהקה
להקה שלימים הפכה להיות אחת הלהקות המפורסמות בקובה ובעולם "בואנה ויסטה סושיאל קלאב"
ריי קודר, שהיה מוזיקאי אמריקאי מפורסם (במקרה הזה היה ההזדמנות של איברהים)
פגש כנראה עשרות אם לא מאות זמרים במהלך חייו,
לריי היה את הכוח לספק לכל זמר את האמצעים והקשרים הנכונים להגיע למקומות הכי גבוהים
אך ברגע שפגש את איברהים, למרות גילו, הבין שיש בו משהו מיוחד
הוא זיהה שם מוכנות שהרגיש שהלהקה צריכה
הוא ראה שם מוצר מוגמר, מוכן ובשל שהתאים כמו "כפפה ליד" ללהקה שעבד איתה בקובה
וריי היה צריך את מה שיש לאיברהים לתת לעולם
המפגש ביניהם היה רק ההזדמנות,
הצורך של שניהם אחד בשני ויכולות אחד של השני יצרו את הדרך והתהליך שגרם להצלחה לקרות לשני הצדדים
מתי הייתי רוצה שההזדמנות תפגוש אותי?
היום אני מבין שרובנו מייחסים את המילה מזל, למקרה שמלהיב אותנו
אך השאלה שעלתה בי הייתה:
האם אני מחפש רק את ההזדמנות החיובית שנפתחה בפני?
לדעתי הזדמנויות חיוביות יכולות לעוור אותנו
זה יכול להיראות לנו או לאחרים מלהיב וחיובי באותו רגע
אך אנחנו חייבים לשאול את עצמנו:
האם יש לנו את הכישורים והיכולות הדרושים להשתמש בהזדמנות הזו?
המזל שאנחנו מחפשים הוא ההזדמנות שתפגוש אותנו כאשר אנחנו מוכנים וראויים לה
הזדמנות שיכולה להפוך את חיינו לסיפור שאנחנו רוצים ומסוגלים לחיות ולהכיל אותו
הזדמנות שתרצה בנו כמו שאנחנו רצינו בה
הזדמנות שתתרום לנו לא פחות משאנחנו, עם היכולות שלנו, תרמנו לה
עוד דבר שהבנתי הוא
שזה לא מספיק להיות טובים במה שאנחנו עושים
כיוון שהדרך היחידה לאפשר להזדמנויות לפגוש אותנו
היא להוציא הכישרון שלנו החוצה בכל דרך אפשרית לאורך זמן
איברהים פרר הוציא את כישרונו החוצה במשך שנים והיא שהניעה את השמועה לאוזנו של ריי קודר
כשהכרתי את סיפורו של איברהים פרר הבנתי שאולי יש אמת במשפט "אף פעם לא מאוחר מידי"
והתרגשתי לראות איך הזדמנות פוגשת מוכנות מתוך תשוקה אמיתית שיצרה סיפור הצלחה
שהוציא את הכישרון והייחודיות שהיה לאברהים פרר לתת לעולם
יש שיגידו שלאיברהים פרר היה מזל
ויש שיגידו שאיברהים פרר היה מוכן כשההזדמנות שלו הגיעה
מה אתם חושבים, האם יש לנו שליטה המזל שלנו?
