לא זה ה"כן" החדש

להיות חיוני בעולם מלא אפשרויות

הטלפון צילצל עם מספר לא מזוהה, אני מחליט לענות לשיחה…
קול מלא אנרגיה עונה לי בצד השני, "יוסי מה נשמע? זוכר אותי?"
אני לא מזהה…

שמתי לב לאחרונה שכל מיני אנשים שניסו למכור לי בטלפון
הפכו אותי קצת קר בשיחות לא מזוהות
למרות שלא תמיד יש לי זמן ואנרגיה לאדם בצד השני
החלטתי שכולנו צריכים קצת אופטימיות ואוירה טובה
הם בסך הכל מנסים לעשות את העבודה שלהם
אז לאחרונה אני משתדל (לא תמיד מצליח) לענות בטון נעים
לחייך ולהשרות אנרגיה טובה.

עניתי לו בטון מחייך "עם מי הכבוד?"
הוא הזכיר לי שנפגשנו פעם בסדנא, סיפר קצת על מה עבר עליו מאז והציע לי להיפגש ולשתף בכמה רעיונות שהוא חושב שיעניינו אותי
השאלה הראשונה שעברה לי בראש באותו רגע היתה: "איך אני מצליח למצוא זמן לפגישה איתו?"
לא מבין מאיפה הוא "נפל עלי" פתאום, אני עוצר, מרגיש קצת מתוסכל מהמצב
לוקח נשימה וחושב שוב ומגיע למסקנה
לשאול את עצמי שאלה אחרת: "האם הפגישה נכונה עבורי ?"

האדם החיוני שואל – האם זה חשוב בשבילי?

לאחרונה מאז שהפכתי לאבא, התחלתי להרגיש, כמו שלא הרגשתי אף פעם, את עומס האחריות והאתגרים שדרושים בכדי להישאר יחסית מאוזן (נפשית בעיקר) בשילוב בין הבית לעבודה
החלטתי שאני חייב ללמוד להיות קצת יותר חיוני, במילים אחרות:

לעשות קצת יותר ממה שהכרחי ופחות ממה שאפשרי.

הרוב מסביבנו הוא רעש ומעט מאד באמת חשוב

שמתי לב שבברירת מחדל, המוח חושב קודם כל לומר "כן" וכשקראתי קצת על הסיבה, הבנתי שאחת הסיבות לכך היא מכיוון שמבחינה חברתית אנו "נענשים" על כשאנחנו אומרים לא
אם זה על ידי המצפון שלנו או ע"י ההרגשה שהאדם נתן לנו כשאמרנו לא (ההרגשה המוזרה שאנו מרגישים כשאנחנו אומרים לא), באותה מידה זוכים ל"שבחים" על "התנהגות טובה" כשאנו אומרים כן.

הבנתי גם שישנה אמונה רווחת בנינו (שהייתי שותף לה כמובן)
שאין סדר עדיפויות בחיים, שאם נעשה הכל נשיג את הכל

האמונה הזו נגרמת מהסיבה שאנו מעריכים יתר על המידה את האפשרויות הקיימות וממעיטים בערכה של יכולת הבחירה. במילים פשוטות אנחנו שוכחים שיש לנו יכולת לבחור. זה בדיוק באוטומט שהמוח שלי הפעיל כאשר קיבלתי את הטלפון מהבחור שרצה להיפגש איתי.
שכחתי את העובדה שישנן עוד אפשרויות מלבד להסכים להיפגש איתו

לפעמים אנחנו קצת מקובעים

האמת היא שכאשר צצות מסביבנו הזדמנויות, רובנו מקובעים מחשבתית בשלוש אמונות:
1.אני חייב – אני מרגיש חייב לעשות כששואלים אותי
2.הכל חשוב – כל אפשרות שצצה נמצאת בסדר עדיפות גבוה
3.אני יכול לעשות הכל – אין לי הגבלה של משאבים (אנרגיה, זמן…)

ולכן בכדי לשפר את החיוניות בחיי למדתי שצריך להחליף את שלושת האמונות
בשלושת האמיתות הבאות:

1.אני זה שבוחר – יש לנו את האפשרות לבחור איפה להשקיע את הזמן והאנרגיה שלנו
האדם החיוני יודע לומר "לא" להזדמנויות טובות מכיוון שהוא יודע למצוא את ההזדמנויות המעולות, יכולת הבחירה היא לא רק משהו שיש לנו אלה משהו שאנחנו עושים, היא תמיד קיימת ורק תרגול ימנע את האפשרות לשכוח אותה

2.רק דברים מסוימים באמת חשובים – הרוב מסביבנו הוא רעש ורק מעט ממנו חיוני וחשוב בצורה יוצאת דופן, בכדי להבין מה חשוב לנו, אנחנו חייבים לעשות בירור בסדר העדיפויות בחיינו. עקרון הפרטו מוכיח לנו שבכדי להשיג יותר לא חייב לעבוד קשה יותר, אלא אפשר וצריך לעבוד חכם יותר, ע"י השקעה בפעולות החשובות והמשפיעות ביותר

3.אני מסוגל לעשות כל דבר, אך אין לי אפשרות לעשות הכל – הזמן הוא המשאב הכי יקר בחיינו, הוא מוגבל ובלתי ניתן לשינוי ומכיוון שכל פעולה לוקחת זמן אפשר להבין שאי אפשר לעשות הכל ויש צורך בסדר עדיפויות, במילים פשוטות, לומר "כן" לדבר אחד משמעותו לומר "לא" לדבר אחר.
אז במקום לשאול את השאלה: "איך אני יכול לגרום להכל לעבוד?"
כדאי לשאול – "אילו מבין הבעיות חשוב לי לפתור?"

פשוט אבל לא קל

כשהתעמקתי בתחום החיוניות הכל נשמע לי הגיוני, קליט ופשוט אך בפועל כאשר ניסיתי לעשות שינוי בבחירות שלי גיליתי שהשינוי לא קל, המוח שלי כבר מגיב אוטומטית בדרך "לא חיונית" ולפעמים אני אפילו לא מודע לכך, היום זה ברור לי ששינוי הרגלים זו עבודה יום יומית שדורשת מאמץ

מעטים מאיתנו מקדישים זמן ותשומת לב לבחינת סדר העדיפות בחיינו, במיוחד כאשר אנחנו "מופצצים" באפשרויות, אנחנו לא ממוקדים וקשה להגיע להחלטה.

בתקופה של עומס אפשרויות

במיוחד בתקופה הזו של עומס האפשרויות אנו חייבים לשפר את החיוניות בחיינו בכדי להשיג
התקדמות משמעותית לקידום המטרות שלנו, חיוניות מתחילה בהבנה של סדר העדיפויות שלנו וממשיכה ביכולת שלו לעבוד לפיו, כאשר אין סדר עדיפויות ברור, כל אדם או ארגון יכול להתבלבל כאשר הוא נמצא בצומת ההחלטה

תודה על הזמן שהקדשתם לקרוא?
אם הגעתם עד לכאן, בכדי שאוכל לשפר ולהשתפר, אשמח לקבל מכם פידבק על הכתיבה, מחשבות או שאלות שעלו לכם

 

עוד על חיוניות בספר מומלץ מאד Essentialism – Greg McKeown