אז איך הרגלים חדשים ואושר מתחברים?
אני זוכר את שיעור הנהיגה הראשון שלי. נכנסתי לרכב, המורה מבלי להסס אמר לי לחגור חגורה והתחיל להסביר לי זה "ברקס" זה "גז" זה "קלאטצ" תלחץ כשאתה מעביר הילוכים, פה המפתח "תניע ותתחיל לנסוע". הייתי קצת בשוק. כל כך הרבה הרגלים חדשים, לא ידעתי איך בדיוק להתחיל, אבל בכל זאת התנעתי והתחלתי לנסוע.
אחרי נסיעה קצרה לא הבנתי איך אפשר לשלב את כל הפעולות כמו הגה, מראות, ברקסים, איתות וכו' ועדיין להתרכז בנהיגה, בנסיעות הראשונות חשבתי שזה ממש נס שכל המכוניות לא נתקעות אחת בשניה.
לאט לאט, ככל שתרגלתי יותר וצברתי ניסיון, שילוב כל הפעולות במהלך הנהיגה הפכו להיות חלק ממני, ההרגלים החדשים נטמעו בי ויכולתי לתת יותר תשומת לב לסביבה.
תרגול לאורך זמן של פעולה מסויימת, הופכת אותה לחלק בלתי נפרד מאיתנו והיא תתבצע עם הזמן בצורה אוטומטית לפעמים בלי לחשוב. בנהיגה למשל, אני בטוח שחלק מאיתנו לא תמיד חושבים על פעולת האיתות או הבלימה במהלך הנסיעה, זה פשוט "קורה".
הטמעת הרגלים חדשים בגוף שלנו אינה מובנת מאליה – זוהי יכולת מופלאה שמייעלת אותנו בכל תחום בחיים. והיא בעצם עוזרת לנו להתפתח.
איך בדיוק הרגלים עוזרים לנו להתפתח?
הרגלים הם פעולות שנטמעות בתת מודע שלנו ובכך משחררות משאבים של המאמץ המנטלי הנחוץ לאותה פעולה ובעצם מפנים לנו מקום לעשות פעולות אחרות שדורשות חשיבה.
בדיוק כמו בחיים. אני יכול לספר על תקופות שפשוט לא הצלחתי להוציא לפועל משימות ורעיונות שממש רציתי ליישם והגעתי למסקנה שכנראה שאצטרך להעסיק עוד עובד בחברה.
הכשרת עובד חדש היא בדיוק כמו הטמעת הרגל חדש, אני משקיע בו המון משאבים בכדי שיבין מה הוא צריך לעשות, אם עשיתי את העבודה בצורה טובה והעובד לומד את העבודה, הוא יוכל לקחת חלק מהמטלות שעיקבו אותי ובכך ישאר לי עוד זמן פנוי לעצמי לעשות פעולות נוספות שלא יכולתי להגיע אליהן לפני כן.
בדיוק אותו דבר קורה בהטמעת הרגלים חדשים, אנחנו משקיעים בהתחלה המון בכדי ללמד את עצמנו לעשות אותן ולאט לאט הם נטמעים בנו ונעשים בצורה אוטומטית ואנחנו מרגישים שיש לנו מקום לעשות עוד משהו.
הרגלים קבועים שמוטמעים בנו לאורך זמן מתחזקים ומשתפרים עם הניסיון שלנו בתחום. לאט לאט אנו מרגישים שזה כבר "קטן עלינו" וזהו בעצם איתות שאנחנו כבר שולטים בפעולה ויש לנו "מקום" לעשות יותר. אם נרצה כמובן.
ואיך קשורה ההתפתחות שלנו לאושר?
כל מטרה שהגענו אליה בחיים נתנה לנו אושר, אם זה המכונית הראשונה, עבודה שהשגנו, זוגיות, ילדים… וכו', הכל. מהדברים הקטנים ביותר ועד הדברים הגדולים.
בשביל להשיג אותם היינו צריכים להשקיע, להתאמץ, לעשות משהו. ואם לא היינו מתאמצים לא היינו מרגישים תחושת סיפוק כשהשגנו אותם.
יוצא לי לדבר עם אנשים שהגיעו לשלב מסוים בחיים שהם מרגישים שחסר להם משהו. הם השיגו את הדברים החשובים באמת שרצו להשיג ועדיין, משהו חסר.
אני מניח שלחלקנו זה נובע מכך שרוב הפעולות שאנו עושים לא דורשות מאיתנו חשיבה מעמיקה, הם כבר הפכו להרגלים ללא מאמץ מנטלי מיוחד ונשאר לנו המון משאבים מנטאלים פנויים. אנחנו פנויים לחשוב.
לעיתים המחשבות שמעסיקות אותנו בתקופה כזו כמו: חסר לי משהו, משעמם לי, אני רוצה לעשות עוד משהו… פשוט עוזרות לנו להבין דבר חשוב.
להבין שההרגשה הזו שחסר לנו משהו, בעצם אומרת לנו שאנחנו יכולים לעשות הרבה יותר.
אם נהיה מודעים להרגשה הזו נוכל להבין שזה הזמן להציב מטרות גבוהות יותר, זה הזמן לחפש מטרה שתגרום לנו להתאמץ, ששתתן לנו תשוקה. שאנחנו יכולים וצריכים להשקיע בעצמנו יכולות וכישורים חדשים בכדי להגיע לשם, נרגיש תחושת סיפוק כתוצאה מהישגים והתפתחות בעקבות ההשקעה שעשינו.
פיתוח יכולות אישיות פותח בפנינו אפשרויות גדולות יותר ולהן מצטרפת הרגשה של הערכה עצמית גבוהה, תחושת מסוגלות וסיפוק מדהימה שגורמת לנו בסופו של דבר להיות מאושרים יותר.
וזו מסיבה מאד פשוטה, כשאנחנו מתפתחים:
- אנחנו יודעים יותר.
- יכולים לעשות יותר.
- יכולים להספיק יותר.
- יכולים להרוויח הרבה יותר מכל הבחינות (לא רק כספית).
פיתוח יכולות אישיות, תחילת הדרך להגשמה עצמית.
תלמדו, תשקיעו בעצמכם ותתפתחו בכל יום אפילו צעד קטן, אתם לא תאמינו לאיזה גבהים אתם יכולים להגיע.
כתבולי לי כאן למטה, אשמח לענות על שאלות או לשמוע את דעתכם על הכתבה
