טוני רובינס בא לישראל, מה אפשר ללמוד ממנו?

הגעתי הביתה מאוחר, קיבלתי הודעה בדיוק כשפתחתי את דלת הכניסה, טוני רובינס מגיע לארץ! , יש אנשים שיגידו "מי זה בכלל…" ויש כאלו שיגידו "אז מה…", אני בכל אופן, לא הצלחתי להתעלם מההודעה

מי אתה טוני רובינס ?

מכל המנטורים שקיימים בתחום ההתפתחות האישית (וקיימים המון) אולי אחד הבולטים והמוצלחים שבהם הוא טוני רובינס. אני יודע בוודאות, שלא כל אחד מתחבר לדרך בה הוא מלמד ומרצה בתחום ההתפתחות האישית, יש שאומרים שהוא "בוטה" מידי או "אמריקאי" מידי, אך לפי התוצאות בשטח, טוני רובינס כיום הוא אחד מבין המנטורים המבוקשים והמוצלחים ביותר

לטוני רובינס לא היו חיים קלים, הוריו התגרשו כשהיה בן 7 ואמו היתה קשת-יום, אלכוהוליסטית ומכורה לסמים. בגיל 17 החליט רובינס לברוח מביתו ולחפש את מזלו. עד גיל 27 בערך עבד כאיש תחזוקה וגר בדירה מוזנחת וצנועה, עד המקרה ששינה את מזלו…

מזלו של טוני רובינס השתנה כאשר הכיר את ג'ים רוהן, אחד המנטורים הבולטים להתפתחות אישית באותה תקופה. רובינס מספר שכאשר נחשף לאחד הסמינרים של ג'ים רוהן, התלבט אם ללכת או לא, כי היה צריך להשקיע שבוע שלם של משכורת בכדי לקנות כרטיס כניסה לסמינר, לאחר שהבין את היתרונות הקיימים התחום, החליט להשקיע ולהירשם לסמינר

ההשתתפות בסימנר הובילה רבינס לעבוד כעוזרו של ג'ים רוהן ועם הזמן ללמוד ממנו את דרכיו. במהלך העבודה עם רוהן, רובינס פיתח קריירה כמאמן להתפתחות אישית באמצעות סמינרים, קלטות וספרים

מאחורי טוני רובינס היסטוריה ארוכה של הצלחות, כמו עבודה צמודה ביעוץ לנשיאים בארה"ב כגון ביל קלינטון ומפורסמים כגון סרינה ווילאמס ויו הקמן, העביר מאות סמינרים למיליוני אנשים ונחשב לאחד מ 50 האינטלקטואלים המובילים בעולם העסקים והכלכלה.

לטוני רובינס יש מעל 50 חברות בבעלותו והוא כמובן לא שוכח לתת בחזרה את מה שהיה חסר לו בילדותו כשהיה חסר כל

רובינס ידוע כפילנטרופ ובבעלותו ארגון צדקה בשם "מאכילים את אמריקה" בה הוא תורם מליוני ארוחות בשנה למשפחות נזקקות והוא עושה זאת עם המון חמלה ודאגה כנה

התפתחות אישית, למה אתה מתכוון?

כמה מילים מנקודת המבט שלי על התפתחות אישית מה היא. מהרגע שאנו יוצאים לעולם אנו צומחים ומתפתחים, בעיקר בזכות הסביבה החיצונית שלנו, אם זה מחינוך ההורים, חברים, הגן, בית הספר, חוגים, וכו'…

תחום ההתפתחות האישית מחדד את את הצמיחה מהפנים החוצה. גישה שמביאה אותנו למודעות גבוהה יותר והבנה שהאחריות לצמיחה והתפתחות מתחילה אצלנו ואמורה להיות פרואקטיבית, כלומר עם מאמץ ויוזמה שלנו לצמיחה והתפתחות לעומת הגישה שמתנה את ההתפתחות שלנו בסביבה החיצונית

הידע והניסיון שמצטבר לכולנו עם השנים מראה לנו לפעמים עד כמה יכולנו לעשות פעולות בעבר עם תוצאות הרבה יותר טובות ואפילו עם פחות מאמץ והשקעה אילו רק היינו יודעים מה שאנחנו יודעים היום, מי אמר שצריך לחכות עד שנדע?

תחום ההתפתחות האישית עוסק באפשרויות שיש לנו לצמיחה בכל תחום, בזוגיות, כסף, אושר, עבודה וכו', באמצעות מנטורים, מרצים, מאמנים, ידע, כלים , ספרים וכו'…

הגישה הפרו-אקטיבית אומרת בעצם שאפשר לקחת יוזמה ולקדם את עצמנו במקום לחכות ליד המקרה על מנת לצבור ניסיון וידע

מי משלם 4900 ש"ח לחמש שעות?

כבר תקופה ארוכה שרציתי ללכת לסמינר של רובינס בחו"ל, כשראיתי את המייל שמודיע על הגעתו לארץ הדבר הראשון שרציתי לדעת, בתור ישראלי, הם כמובן המחירים

המחיר למושבים הכי טובים הכוללים סדנה חינם, חניה ובר עולים 4900 ש"ח (ללא תרגום סימולטני) עשיתי עם עצמי חישוב מהיר והחלטתי שאם הייתי הולך לראות אותו בחו"ל, הייתי משלם הרבה יותר אז החלטתי להשקיע בארץ ולהינות מכל החוויה עם חבילת VIP, האמת, שקול פנימי אמר לי שאני עושה החלטה פזיזה, אבל יש מקרים בהם הרגש משתלט ואני פשוט זורם איתו

שבועיים לפני הסמינר. קיבלתי את ההוכחה שהייתי פזיז, קיבלתי שוב הודעה מפתיעה בטלפון עם הזדמנות לרכוש את אותם כרטיסי VIP, אמנם לא באותם מקומות אך בהנחה משמעותית. לאחר בירור קצר עם החברה דרכה קניתי את הכרטיסים, הבנתי שאין לי אפשרות לקבל את ההנחה לאחר הקניה

עשיתי החלטה עם עצמי לא להסתכל לאחור, כבר למדתי שכאשר אני עושה החלטה שאינה ניתנת לשינוי אני תמיד בוחר באחת משתי האפשרויות הבאות בלבד:

1. להסתכל קדימה וליהנות מההחלטה עם גישה חיובית
2. ליהנות מההחלטה עם גישה חיובית ולהסתכל קדימה

הגיע יום האירוע, לקחתי קצת אוכל, משהו חם ויצאתי לדרך, האירוע התקיים בהיכל מנורה מבטחים, כשהגעתי הבחנתי בעומס מצטבר של אנשים ומכוניות. עוד לפני שהתחלתי לחפש חנייה, ראיתי את הנתיב הפנוי לחנייה השמורה לכרטיסי VIP, כבר הרגשתי חשוב והייתי מרוצה מהשידרוג

נכנסתי להיכל שהתחיל להתמלא, עברתי דרך בר אוכל בחדר VIP לראות אם יש משהו מעניין, היה כמובן כיבוד קל וקפה וחילקו לנו שם תיקים יפים עם ספר של טוני רובינס והצלחתי להכיר כמה אנשים נחמדים בבר

אין ספק שיצירת קשרים אישיים זה אחד היתרונות הגדולים בכנסים האלו, תמיד יותר קל להתחבר לאנשים שחולקים תחומים משותפים

 

 

 

אין כמו משפחה

האולם התחיל להתמלא, חיפשתי את הכיסא שלי ולהפתעתי גיליתי שאני יושב בשורה שניה מרכז הבמה, אין יותר קרוב מזה (שורה ראשונה היתה שמורה למוזמנים של רובינס) הרגשתי שיש לי את המיקום הכי טוב באולם לספוג את האוירה

לידי התישבה בחורה צעירה נראית נרגשת ומחכה לצלם את המרצה הבא וכיסא ריק לידה, החלפנו כמה מילים, היא אמרה לי שקוראים לה גאיה

לאחר שיחה הבנתי שהיא מחכה לצלם את אבא שלה, אלון אולמן מרצה להתפתחות אישית משלנו שעולה לפני טוני רובינס להרצאת חימום, באותה רגע עברה לי מחשבה בראש, על כמה גאווה היא מרגישה שאבא שלה עולה על הבמה, "איזה כבוד, זכית" אמרתי לה, היא ענתה לי בחיוך גאה "לגמרי"

לאחר כמה דקות הגיעה לשבת לידי בכיסא הריק, אורטל, אישתו של אולמן, מסתכלת בגאווה במבט מעריץ. כשבעלה עולה על הבמה ומתחיל לדבר, שתיהן לא עזבו את הטלפונים וצילמו ללא הפסקה

איזה כיף שיש משפחה תומכת, אני בטוח שתחושת הגאווה היתה גם אצל אולמן כשעלה על הבמה וידע שאישתו והבת שלו נמצאות איתו בקהל

לאחר ההרצאה של אולמן, עלה טוני רובינס, כל הקהל היה על הרגליים, אי אפשר היה לפספס את האנרגיה העצומה שהיתה בקהל ברגע הכניסה, אין ספק שרובינס יודע להחזיק את הקהל, חמש שעות של הרצאה מלאה רגש, צחוק, הפעלות והשראה, הקהל אהב אותו ואני נהניתי מכל רגע

נקודות המפתח מהאירוע

יש כל כך הרבה ידע והשראה שאפשר ללמוד מטוני רובינס אך אני חייב לציין ש 95% ממנו קיים באינטרנט ללא תשלום אם זה ביו טיוב, פודקסטים, פייסבוק וכדומה, אז למה ללכת לראות אותו?

מבחינתי בדיוק כמו השירים שאנחנו שומעים שנמצאים באינטרנט ללא תשלום, עדיין, תמיד יהיו אלו שירצו לראות את ההופעה החיה

לקבל הרצאה והשראה בהופעה חיה, לדעתי, מהווה יתרון חשוב נוסף, מכיוון שהרבה יותר קל לנו כבני אדם לזכור מידע כאשר אנחנו מחוברים אליו ברמה הרגשית, אזי הרצאה מוצלחת אמורה לחבר אותנו לרגש ובכך מאפשרת לנו להתחבר ולזכור את המידע ברמה הרבה יותר גבוהה.

שלוש תובנות בלבד

ובכל זאת אם תהיו מבקשים ממני לכתוב 3 תובנות בלבד שאני לוקח מההרצאה של טוני רובינס, הייתי כותב:

1.תנועה משנה הרגשה. רובינס מטיף על כך שאנחנו מניעים את עצמנו בהתאם למצב הרוח שלנו, בהתאם להרגשה. רובנו מחכים שיהיה לנו "חשק" או "כוח" בכדי לפעול.

אנשים  רוצים "להרגיש" שזה הזמן הנכון ואז פועלים, רובינס אומר שההיפך הוא הנכון ברגע אנחנו לא במצב הרגשי הנכון אנו צריכים להניע את עצמנו ולהפעיל את הגוף

לכן רובינס ממליץ להיכנס לתנועה, לקפוץ במקום אם צריך, לרוץ ולזוז העיקר לשנות את המצב הפיזי שלנו והתנועה תביא לנו את שינוי במצב המנטלי שיאפשר לנו לפעול

2. חשיפה לתכנים חיוביים. אנחנו מושפעים מהסביבה שלנו, רוב הרגשות השולטים בנו ביום יום, הם רגשות שליליים ולא באשמתנו.

מוח האדם בנוי בצורה כזו שמבליטה את הסכנות, כלומר אנחנו תמיד נזכור את השלילי הרבה יותר מהחיובי, לכן הקשיים שאנחנו נתקלים בהם ביום יום נראים הרבה יותר "בולטים" מאשר השיגרה החיובית.

הדוגמה הכי טובה שיכולה להמחיש לנו עד כמה אירוע שלילי יכול להשפיע עלינו ולמנוע מאיתנו לראות את המציאות כהוויתה היא  דרך החדשות

לדוגמה, כאשר מפרסמים תאונת דרכים קטלנית (לא עלינו) שקרתה בארצנו, כולנו באותו רגע חושבים על המצב הגרוע בכבישים, כאשר במציאות, הרוב המוחלט של הנהגים חזרו הביתה בשלום.

אף אחד לא מפרסם כמה אנשים חזרו הביתה בשלום בריאים ושלמים ועצם הידיעה על התאונה גורמת לנו לחשוב שמצב הכבישים יותר מסוכן מאשר בטוח כאשר ההיפך הוא הנכון

עצם החשיפה שלנו לתכנים שליליים גורמת למצב רוח שלילי ובהתאם לכך לביצועים אישיים פחות טובים, ככל שנחשוף את עצמנו ליותר תכנים חיוביים ואנשים חיוביים בסביבתנו, כך נשפיע בצורה חיובית על חיינו

3.הוכרת תודה. נושא הוכרת התודה הוכח מחקרית כפעולה המשפרת את תחושת האושר בחיינו, בדומה לסעיף הקודם, הוכרת תודה היא הדרך האפקטיבית ביותר להדגיש את החיובי הקיים בחיינו לעומת השלילי המועט שתופס מקום גדול בתודעתנו

הקפדה על הרגל יומי להכרת תודה על מה שיש לנו בחיים, גם על הדברים המובנים מאליהם, כמו מקום לישון או אפילו מים לשתות (כן יש אנשים שאין להם) מגביר את תחושת האושר בחיינו משמעותית – תנסו את זה מהיום!

איך הסכמת לשלם כל כך הרבה?

שאל אותי חבר. בשבילי זו הופעה, עניתי לו בדיוק כמו כל אירוע אם זה באיצטדיון של משחק כדורגל או הופעה של זמר שאוהבים לשמוע.

מבחינתי, אם כבר אני הולך להופעה שאני רוצה מאד לראות, אני מעדיף להרגיש ולחוות את החוויה מקרוב, האמת שעד לאותו היום ידעתי שתחושת הסיפוק תלויה בחוויה עצמה, במבחן התוצאה, הרגשתי שזה היה שווה את זה ופשוט נהניתי.

בסופו של יום אני רוצה לסכם את כל החוויה עם תובנה חשובה שהדהדה בי עד ליום זה, בו אני כותב את הפוסט הנוכחי

לדעתי, התובנה הזו מסכמת את המקורות של הכוחות האמיתיים של הרבה אנשים שנותנים לנו השראה כמו טונ רובינס וגם את המקורות של הכוחות האמיתיים שלנו

וזה דווקא התחיל מהמשפחה התומכת של אולמן שישבו ליידי, באותו רגע ראיתי עד כמה חשובה תמיכת המשפחה ובמיוחד של אשתו של אולמן, אורטל. ואני בטוח שבלעדי סייג', אשתו של טוני רובינס, הוא לא היה מי שהוא היום ואני בלי אשתי דקלה, לא הייתי מי שאני היום

אני מסכם את הפוסט הזה דווקא בפרגון לבנות הזוג והמשפחה התומכת שמאחורי הקלעים של המנטורים המוכרים, שמחזיקים, תומכים, מעודדים ומפרגנים ומאפשרים להם להגשים את עצמם, לתת השראה לכולנו ולהיות האדם שהם רוצים להיות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מבחינתי הדבר הכי חשוב שחייב להיות לנו על מנת שנוכל להתפתח ולצמוח בחיים הוא קרקע פוריה ומוצקה להתפתח עליה. לדעתי, הקרקע עליה כולנו נשענים היא המשפחה, הזוגיות והחברים שלנו בחיים, בלעדיהם לא נגיע רחוק ולא נוכל לצלוח את האתגרים שאנו עוברים או שנעבור בעתיד