מרבדי שמיים מלאי כוכבים, אני זוכר בעיקר מהימים שישנתי בשטח. כמות כזו של כוכבים לא רואים בעיר, רק בלילות מדבריים בהם החושך שולט.
התפלאתי לדעת, שישנם כוכבים שאנו נהנים מאורם גם לאחר שנעלמו ועברו מן העולם.
כשלמדתי את העובדה הזו הבנתי שמהירות האור מורגשת, כאשר המרחקים ארוכים משמעותית.
לאור השמש שלנו לוקח בערך 8 דקות להגיע לכדור הארץ, כלומר אם השמש תעלם אנו נראה זאת רק לאחר 8 דקות.
לכן אם כוכב נמצא 100 מליון שנות אור מאיתנו ומת לפני 4 מליון שנה, אנחנו עדיין נוכל לראות אותו כאן לעוד 96 מליון שנה.
אנשים בעולם הזה הם כמו כוכבים. הם מאירים עלינו גם לאחר שעברו מן העולם. באהבה שנתנו לנו, במורשת שלימדו לנו, באמונה שהטמיעו בנו וכמובן בכל הידע שאשאירו לנו.
החשמל, הטלפון או המכונית, הידע האין סופי וההמצאות סביבנו שאת חלקם אנו לוקחים כמובנים מאליהם, מאירים את עולמנו. דמיינו כמה חשוכה יכלה להיות דרכנו ללא האור שהשאירו בעולמנו.
כל המאורות האלו התחילו כחלומות של אנשים שרצו לעשות שינוי בחייהם או בסובבים אותם והיום הם חלק בלתי נפרד מחיינו.
כולנו כוכבים. לכולנו יש חלום. כולנו יכולים להאיר את עולמם של אחרים לעוד שנים רבות.
"לא משנה מה קורה, אתם עדיין כוכבים. תמיד יהיה אדם שמסתכל עליכם, מעריץ את היופי שלכם ומקווה שדברים גדולים יקרו להם בעזרתכם. אתם לא יכולים לאכזב אותם, אז אתם חייבים להמשיך להאיר בשבילם. אתם חייבם להראות להם את הכיוון. זו הסיבה שכוכבים קיימים."
לונה קינג, סופרנובה
