פעילות גופנית והתפתחות המוח. עובדות שכדאי לדעת!

פעילות גופנית? בטוח שאין לנו חשק לזה, תמיד יש לנו משהו יותר חשוב לעשות, ועד שאנחנו מתחילים קשה לנו להתמיד. והכי מעצבן…. שכולנו יודעים שאנחנו צריכים לעשות את זה.

גם אתם הייתם נותנים הרבה בשביל שיהיה לכם זמן וחשק לעשות פעילות גופנית?

תשובות של ילדים…

אני זוכר שביקרתי חברים והקשבתי לשיחה של האמא עם הבת שלה:

"למה לא סידרת את המשחקים?" היא מסתכלת על הילדה שלה כאילו מחכה לתשובה והילדה פשוט בוהה בה, מבלי לומר כלום ומחייכת.

אני מסתכל מהצד ושואל את עצמי, מה הילדה כבר יכולה לומר לה?

"עזבי אותי אמא אין לי כוח" או "כי אני יודעת שאם אני לא אאסוף את תאספי במקומי".

למדתי טיפ חשוב לזוגיות טובה כמה שפחות לשאול "למה?" עדיף לומר מה אנחנו רוצים שיהיה במקום לשאול את השאלה שכולנו מרגישים בה קצת אשמים.

אז מה עם התשובות שלנו? אצלנו זה הרבה יותר פשוט לא?!

האם אתם עושים מספיק פעילות גופנית? אם כן מעולה.

ואם לא, איך תענו לשאלה "למה אתם לא עושים פעילות גופנית?" אין צורך לענות.

לנו יש תשובה יותר מתוחכמת, לנו יש תשובה שעולה על כולם ואי אפשר להתווכח איתה:

בטח שלא נגיד "אין צורך" או "זה לא חשוב", כי אנחנו יודעים שיש צורך וזה כן חשוב.

יכול להיות  שנגיד ש"אין לנו כוח", כי אנחנו עייפים, בטוח לא מתעצלים.

ברוב המקרים אנחנו תמיד יכולים לענות את התשובה שאף אחד לא יכול להתווכח איתה – "אין לי זמן!"

מי יכול להתווכח עם אין לי זמן?

מה אתם עונים כששואלים אתכם: "האם אתם עושים מספיק פעילות גופנית?"

אני זוכר שחבר שלי סיפר לי שאבא שלו עבר אירוע לב, לאחר הבדיקות, הרופאים אמרו לו להתחיל לשים לב לתזונה ולשמור על פעילות גופנית סדירה, לפחות 30 דקות ליום.

אני לא מאמין שיש אחד מאיתנו שצריך ללמוד רפואה בשביל לדעת שפעילות גופנית שומרת על הבריאות.

אולי כדאי שתחשפו לעוד כמה עובדות מעניינות שכדאי לקחת בחשבון כשפעילות גופנית עוברת לכם בראש.

הדברים שאולי לא ידעתם על פעילות גופנית

מעבר לכך שפעילות גופנית עוזרת לנו לשמירה על הבריאות שלנו, ישנם עוד כמה עובדות מעניינות המשפיעות  בצורה חיובית על המוח שלנו:

  1.תחושת סיפוק, הנאה ומיקוד.

פעילות גופנית עוזרת לגוף לשחרר הורמונים שנותנים לנו הרגשה טובה ומאזנים אותנו כמו: אנדרופינים (סם טבעי של המוח שמשפר את מצב הרוח ומשכך כאבים), סרטונין (מונע דיכאון ומשפר מוליכות עצבית במוח), דופמין (גורם חשוב בתנועה, קשב, למידה, תכנון וביצוע פעולות, פשוט מאפשר לכם להיות יותר ממוקדים ונקיים מ"רעשים").

 2.שיפור היצירתיות

מחקרים בסטנפורד הראו שהליכה בלבד משפרת את היצירתיות שלנו ב 60%, אפילו סיבוב במשרד יכול לעזור לנו לחשוב אחרת. לא סתם אנו מרגישים תחושת הקלה ומגיעים לפתרונות חדשים לאחר פעילות גופנית.

  3.התפתחות המוח.

בעקבות מחקרים חדשים גילו שפעילות גופנית מקדמת תהליך שנקרא נירוג'נסיס, היכולת של המוח שלנו לייצר תאי מוח חדשים, ללא קשר לגיל שלנו. בניגוד למה שחשבו בעבר.

וזה נובע מאחד המנגנונים הנוספים שמטיבים עם המוח שלנו ע"י פעילות גופנית מתאפשר בעקבות גורם נוירוטרופי מוחי – BDNF, שפעיל באזורים חיוניים ללמידה, זיכרון וחשיבה ובעיקר ממלא תפקיד חשוב בזיכרון לטווח רחוק. פעילות גופנית מועילה לייצור החלבון BDNF.
BDNF מאפשר התחדשות יוצאת דופן של המוח בכמה היבטים: שימור ניורונים קיימים במוח ומסייע לגדילה של ניורונים חדשים ומוליכים עצביים, בשורה התחתונה גורם למוח שלנו להתפתח.

 4.לזכור יותר עובדות ואירועים

ההיפוקמפוס, החלק במוח שאחראי בעיקר ברכישה של זיכרונות חדשים, עובדות ואירועים ומשתתף בתהליכים הקשורים לזיכרון לטווח קצר.

מחקרים שבוצעו על ילדים, בוגרים ומבוגרים גילו שההיפוקמפוס, מגיב ומתפתח בצורה משמעותית לפעילות אירובית, המחקרים הראו שלהתפתחותו יש קשר ישיר עם פעילות הכושר הגופני של האדם.

    5. מניעה של תחושת חרדה

אמיגדלה, אזור במוח שמקוטלג  לרוב כאזור רגשי המקושר לתהליכים של פחד – כאשר רמת החרדה עולה, אנחנו נכנסים למתח ,קצב הלב שלנו עולה, רמת הקשב שלנו מצטמצמת ומתמקדת ואנחנו נכנסים למצב של "תקיפה או בריחה" בצורה אוטומטית.

בעבר כאשר היינו אנשי מערות, היינו צריכים את אזור אמידגלה מפותח כיוון שהיינו צריכים ייצר הישרדות מפותח (להיות יותר מוכנים האם יתקוף אותנו נחש או דוב לדוגמה) כיום הזמנים השתנו (למזלנו) ורוב המקרים שמסכנים אותנו לא קשורים לחיים או מוות.

כיום אנחנו נדרשים להגיב בחוכמה למקרים מטרידים אותנו ובמקום להגיב בצורה יותר "הישרדותית" חשוב להגיב בצורה יותר שקולה ובשביל זה הטבע הביא לנו את הניאוקורטקס שנקרא גם "המוח החכם" שעוזר לנו להגיב בצורה יותר "חכמה".

מחקרים בקבוצות מחקר הראו שפעילות גופנית לאורך זמן הקטינו את החלק במוח שנקרה "אמיגדלה" שאחראי על השפעות רגשיות כתוצאה משימת לב לגירויים חיצוניים.

כלומר במילים פשוטות ירידה בתגובות הישרדותיות שקשורות ל"אמיגדלה" שגורמות לנו לתגובות כתוצאה מרגש ובהתאם לכך יותר פעילות בניאוקורטקס (פעילות שכלתנית).

   6.מניעה של תחושות דיכאון

בנוסף מחקרים מראים שפעילות גופנית (וגם מדיטציה) היא הדרך אפקטיבית להימנע מדיכאון ללא תופעות לוואי הנגרמות מכדורים שונים.

עובדות אלו מגובות במחקרים. רופאים במרכז הרפואי של אוניברסיטת טקסס הראה שאצל אנשים המתאמנים 30 דקות ביום ישנה סבירות נמוכה ב 50% להיכנס לדיכאון.

  7.אנרגיה לאורך כל היום.

מחקר שנעשה בקבוצת גילאים 60-80 גילה שהליכה של 30-45 דקות, שלוש פעמים בשבוע למשך שנה הגדיל את ההיפוקמפוס ב 2%.

אם מתחילים את היום בפעילות גופנית, היכולת הנפשית לטפל במתח שנגרם כתוצאה מכך גוברת והמוח מתרגם את הפעילות למצב פעולה של "תקיפה או בריחה".

כמערך הגנה לפעילות זו המוח משחרר שני כימיקלים: אנדורפינים ו BDNF לגוף המשפיעים על המוח בצורה חיובית כפי שכבר ציינתי וכתוצאה מכך נותנים לנו הרגשה טובה.

שני החומרים הללו ממכרים מאד כמו ניקוטין או מורפיום רק שבניגוד לחומרים אלו הם מאד בריאים לגוף וההרגשה החיובית שהם משרים עלינו נמשכת לאורך היום ומשפרת את חילוף החומרים בגופנו, נותנת לנו יותר אנרגיה ותחושת סיפוק. שכתוצאה מכך אנו נעדיף לבחור בתזונה יותר בריאה לנו.
העובדות הנ"ל הן רק קצה הקרחון בהבנה שהתפתחות המוח שלנו תלויה גם בפעילות הגופנית שאנחנו עושים.

כל זאת ועוד תוכלו ללמוד בספר
Spark: the revolutionary new science of exercise and the brain
שנכתב ע"י
John J. ratey MD.